<h1>המנהיג הלכ' תענית</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ה"ר יצחק פסק דכל תענית שאירע בשני וחמישי קורי' שחרית בפרש' היום, ובמנחה ויחל משה, משום דתדיר קודם, או יקראו שנים בפרש' השבוע, והשלישי בויחל משה. ואמ' רב עמרם כל תעניות האמורות בכה אמר יי' קורי' בשחרי' ובמנחה ויחל. ולא כתב כן רב שר שלום גאון, כל תענית ציבור ותענית שגוזרין על הגשמי' ועל כל דבר הצריך להם קורין ויחל שחרי' ומנחה, בין בשני ובחמישי ובין בשאר הימים שמתעני' בהן לפי שבכל פרק ופרק צריך לקרות מעין הזמן הצריך לו, והוא ששנינו בשני ובחמישי ובשבת במנחה חוזרי' לכסדרן ואין עולין להן מן העניין שנ' וידבר משה את מועדי יי', מצוותו שיהו קורין אחד ואחד בזמנן. ותיקן להם משה [מגילה ל"ב ע"א] לדרוש בעניינו שליום הלכות פסח בפסח, והלכות עצרת בעצרת, והלכו' חג בחג, ואילמלא כן פעמי' בא התעני' בבראשי' או בויקרא או בוידבר, ומה עניין פרקי' אלו לתעני' ציבור, והלא תענית צבור צריך לקרות בו בדברי ריצוי ובקשה, ולא נמצאת פרשה בתורה במדות האלו כי אם ויחל. ועוד טעם לדבר שכך אמ' חכמי' ז"ל [ר"ה י"ז ע"ב] ויעבור יי' על פניו ויקרא, מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור ואמ' כל זמן שיעשו ישרא' לפני כסדר הזה אמחול להם כל עוונותיהם, וכ"ש במנחת תענית שקורי' ויחל, שאילמלא תענית אין קריאה במנחה בחול כלל, על כן בכל התעניות קורי' ויחל בשחרית ובמנחה חוץ מט' באב שקור' בשחרית כי תוליד בני', וכן מנהג בשתי ישיבות.
מצאתי במס' סופרי' בתעניו' ברכות וקללות בז' תעניות אחרונות שלגשמים האסורי' ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמי' המטה, אבל בתעניו' אחרות קורי' ויחל, ומעתה הא דתנן במגי' פ' בני העיר [ל"א ע"א] בתעניות ברכות וקללות אע"פ שאנו קורי' בתעני' ויחל [אתיא שפיר ומכאן יש לי סמך לומ' בתעניות ויחל] וטעם הברור והאמירה מבואר לעיל. אב"ן.
